#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מוללין מלילות בשבת ויו&quot;ט?	"לכו&quot;ע שבת חמיר טפי מיו&quot;ט, לפי הרמב&quot;ם ורי&quot;ף בשבת מותר בשינוי וביו&quot;ט מותר בלא שינוי, לפי הר&quot;ן בשבת אסור לגמרי וביו&quot;ט מותר בשינוי [בראשי אצבעותיו], ולהלכה, פסק המחבר כהרמב&quot;ם דביו&quot;ט מותר בלא שינוי, וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק א&#x27;) דעצם מולל מלילות הוי דש כלאחר יד, והמג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) הביא שיטת הר&quot;ן דמותר דוקא בשינוי (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן תקי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למפח הזרעים?	"מותר לנפח מעט מעט ואוכל, ומותר לנפח בכל כחו (ערוה&quot;ש סע&#x27; ב&#x27;)"	סימן תקי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לנפח ע&quot;י כלים?	"בשבת הכל אסור, אבל ביו&quot;ט מותר בקנון ותמחוי אבל לא בטבלא ונפה וכברה דמחזי כמאן דעביד לצורך מחר (רש&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן תקי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד בוררין קטניות ביו&quot;ט 1) אם האוכל מרובה 2) אם הפסולת מרובה 3) אם הם שוין?	"1) ימעט בטרחא ויברור הפסולת, ואם הפסולת דק וטרחתה מרובה יברור האוכל (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) 2) הטור כתב דהאוכל בטל להפסולת וכולו מוקצה, וזהו נמי שיטת רש&quot;י (ביצה י&quot;ד ע&quot;ב), אבל אנן קיי&quot;ל כהרמב&quot;ם דאינו מוקצה וה&quot;נ ימעט בטרחא ויברור האוכל מתוך הפסולת {ולכאורה ה&quot;נ אם האוכל דק ויש בה טרחא יתירה יברור הפסולת אע&quot;פ שהיא מרובה, וכן מבואר ממג&quot;א בקליפת אגוזים דצריך לברור הקל אפי&#x27; אם הפסולת מרובה, אכן הרבה פוסקים (חיי&quot;א כלל פ&quot;ב סע&#x27; ב&#x27;, גר&quot;ז סע&#x27; ד&#x27;, ט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;, א&quot;ר ס&quot;ק ג&#x27;, שש&quot;כ ח&quot;ג פ&quot;ד ד&quot;ה גם, וכן מבואר מהר&quot;ן ורבינו ירוחם) ס&quot;ל דאין לברור פסולת מרובה אע&quot;פ שהוא קל יותר (עי&#x27; מ&quot;ב דרשו)} 3) כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) שיברור לאיזה שירצה, ואם האוכל דק יברור הפסולת (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן תקי סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לברור ע&quot;י כלי?	"מותר לברור בחיקו ובתחמוי אבל לא בטבלא ונפה וכברה, וביארו הרבה מפרשים (רש&quot;י ביצה י&quot;ב, מגיד משנה, גר&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) דאסור בנפה וכברה מפני שעשוי לימים רבים, אכן החיי&quot;א (כלל פ&quot;ב סע&#x27; ב&#x27;) כתב ביאור אחר דנפה וכברה אסור מפני שדרכו לעשותו בחול {וצ&quot;ב דהוא כנגד הראשונים, ומצאתי בספר אחד דרצה להציע דכוונת החיי&quot;א ג&quot;כ כראשונים דר&quot;ל דזהו דרכו בחול לימים רבים, וצ&quot;ע}"	סימן תקי סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לברור לסעודה אחרת?	"הרשב&quot;א כתב דאם יש חיוב חטאת בשבת אסור מדרבנן ביו&quot;ט וממילא אסור לברור ביו&quot;ט אם אינו לאלתר, והשיג עליו המגיד משנה דבורר הוי כאופה ומבשל דמותר ביו&quot;ט אפי&#x27; אם אינו לאלתר, והקשו האחרונים על הרשב&quot;א הרי קיי&quot;ל דמותר לברור ביו&quot;ט פסולת מתוך האוכל אע&quot;פ שבשבת הוא חיוב חטאת, ותירץ הביה&quot;ל (ד&quot;ה אם) דהרשב&quot;א לשיטתו ס&quot;ל דאינו מחויב חטאת אם בורר פסולת מאוכל לאלתר. להלכה, הרמ&quot;א ומג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) מקילין כהמגיד משנה דמותר אפי&#x27; אם אינו לאלתר [והמג&quot;א רצה להגיה דברי הרמ&quot;א, והערוה&quot;ש (סע&#x27; ה&#x27;) כתב דא&quot;צ להגיה כלום], והט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) מחמיר כהרשב&quot;א, ומשמע ממ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה אם) דאינו חושש להרשב&quot;א, אבל הערוה&quot;ש (סע&#x27; ו&#x27;) כתב ירא אלקים יש לו לחוש להרשב&quot;א דכן פסקו ספר תניא ורבינו ירוחם, וכן משמע ממהרי&quot;ל."	סימן תקי סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לברור פסולת מאוכל אם היה אפשר מבעוד יום?	"כתבו הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) וחמד משה דאסור וכמ&quot;ש הרמ&quot;א לעיל (סי&#x27; תצ&quot;ה סע&#x27; א&#x27;) דאוכל נפש דאפשר מבעוד יום צריך שינוי, אכן העיר הביה&quot;ל (ד&quot;ה אם) דמסתימת שאר הפוסקים משמע דמותר אפי&#x27; כשהיה אפשר מבעוד יום, וצ&quot;ל דכיון דאינו מותר לברור בנפה וכברה הוי שינוי קצת וסגי בזה [אע&quot;פ דלענין שבת אם בורר פסולת מאוכל בחיקו ותמחוי יש בו חיוב חטאת], וכן משמע מרשב&quot;א בעבודת הקודש וממאירי, וכ&quot;כ הנהר שלום ושלחן עצי שיטים. למעשה, הכריע הביה&quot;ל דיש על מי לסמוך להקל לברור פסולת מאוכל כשהיה אפשר מבעוד יום אבל לכתחילה נכון להחמיר אם היה אפשר מבעוד יום לברור האוכל מתוך הפסולת"	סימן תקי סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא מסי&#x27; תק&quot;ו סע&#x27; ב&#x27; דכתב הרמ&quot;א דאסור לברור קיסם מקמח ביד?"	"החיי&quot;א (כלל פ&quot;ב סע&#x27; ג&#x27;) תי&#x27; דהתם דרכו לברור ביד משא&quot;כ הכא דרכו לברור בכלי ולא ביד, והגר&quot;ז תי&#x27; דהכא מותר מפני שאין דרכו לימים רבים כשהוא בורר בידו [וס&quot;ל דזה מותר אפי&#x27; אם דרכו בכך] (ביה&quot;ל ד&quot;ה הבורר), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; תק&quot;ד סע&#x27; ג&#x27; וסי&#x27; תק&quot;ו סע&#x27; ב&#x27;, ועי&#x27; מש&quot;כ בסמוך (סע&#x27; ד&#x27;) דאפי&#x27; להחיי&quot;א ארחיה אינו אסור אלא ביד ולא בכלי"	סימן תקי סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקליפת אגוזים?	"הטור כתב דלא מקרי פסולת מרובה כשהם מעורין בקליפיהן דאורחייהו בהכי והוי כמו שומר לפרי, וכ&quot;כ הרמ&quot;א, ותמה המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) בשלמא הטור איצטריך ליה למימר הכי דהוא ס&quot;ל דברוב פסולת אסור לטלטלו כלל משום מוקצה אבל לדידן אינו מוקצה ומותר לברור הדבר קל מאי נפק&quot;מ אם יש שם פסולת על הקליפות, ולפיכך המג&quot;א חולק על הרמ&quot;א וס&quot;ל דליכא נפק&quot;מ ובכל ענין יברור הדבר קל, אבל המג&quot;א הביא תירוץ מיש&quot;ש דקליפות אגוזים הוו כמין אחד עם האוכל שבו ואינו נקרא בורר כלל ויכול לברור איזה שירצה [והקשה עליו המג&quot;א הרי מבואר בס&quot;ס שכ&quot;א בשם הירושלמי דקליפת שומים ובצלים הוי בורר, ועוד קשה למה לא נחשב טרחא], והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&#x27;) הביא היש&quot;ש לפרש דברי הרמ&quot;א, ואח&quot;כ הביא המג&quot;א דמחמיר לברור הדבר קל, והערוה&quot;ש (סע&#x27; ז&#x27;) ביאר הרמ&quot;א באופן אחר דשאר פסולת הוי מוקצה אלא שמותר לטלטלו בזמן הברירה אבל קליפת אגוזים שאני דיש עליהם שם אוכל ומותר לטלטלו אפי&#x27; שלא בשעת הברירה"	סימן תקי סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להדיח ושולה זרעים במים?	"כך נהגו בבית רבן גמליאל, וכן פסק רבינו ירוחם משום מעשה רב, אבל הרמב&quot;ם פסק כסתימת הת&quot;ק דמשמע דחולק עליו, והמג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא שהיש&quot;ש נמי פסק דאסור, וביאר ריש&quot;א (הערות ביצה י&quot;ד) דאסור משום עובדין דחול, וכן מבואר ברא&quot;ה, ומ&quot;מ מסתפק רשז&quot;א (שש&quot;כ פ&quot;ד הע&#x27; כ&#x27;) אם מותר להניח קטניות במים כדי שיצופו הקטניות המתולעות דאין דרך לעשותו אלא סמוך לבישולו"	סימן תקי סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשתמש ב-peeler ביו&quot;ט?	"כתב שו&quot;ת אור לציון (ח&quot;ג פי&quot;ט אות ז&#x27;) דאפי&#x27; בשבת יש מתירין להשתמש במקליף על תפוחים דהוי גוף אחד {וידוע שהאג&quot;מ התיר להשתמש במקליף בשבת}, ואע&quot;פ שהרבה אוסרים דהוי ברירה בכלי מ&quot;מ ביו&quot;ט בודאי מותר דהוי מלאכה שא&quot;א מבעוד יום ואינו עשוי לימים רבים, וכ&quot;כ שש&quot;כ (פ&quot;ד הע&#x27; כ&quot;ט) וחוט שני (הל&#x27; יו&quot;ט פט&quot;ז ס&quot;ק א&#x27; אות ג&#x27;) {ויש להוסיף דאפי&#x27; להחיי&quot;א דמחמיר אפי&#x27; כשאינו לימים רבים שגם צריך שינוי נראה דהיינו דוקא בבורר ולא במרקד ומקלף הוי כלי ומרקד וסגי כשאינו עשוי לימים רבים, עי&#x27; מש&quot;כ בסמוך (סע&#x27; ד&#x27;)}"	סימן תקי סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מסננין חרדל ביו&quot;ט?	"איתא בגמ&#x27; (שבת קל&quot;ד ע&quot;א) דאין מסננין חרדל מפני שנראה כבורר אבל אינו בורר ממש דהסובין אינו פסולת גמור וראוי לאכילה וממילא הוי כמין אחד (תוס&#x27; שם, מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) [וכ&quot;ש שאסור לסנן שאר דברים (ערוה&quot;ש סע&#x27; ח&#x27;)]"	סימן תקי סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא חילוק באיזה כלי מסננה?	"איתא בגמ&#x27; דאסור במסננת שלו, ודייק המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ב) דע&quot;י כלי אחר שלא כדרכו מותר"	סימן תקי סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא היה אפשר לסננו מאתמול?	"כתבו תוס&#x27; (שבת קל&quot;ז ע&quot;ב) דמותר לסננן החרדל אם לא היה אפשר מאתמול (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), וזהו ע&quot;פ הראשונים דס&quot;ל דבאוכל נפש ממש יש חילוק בין אפשר מאתמול, אבל לפי הראשונים דליכא חילוק, צ&quot;ל דאסור לסננן החרדל מפני שדרכו לסננו לימים רבים (שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה אין)"	סימן תקי סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לממתיק החרדל על גחלת 1) של עץ 2) של מתכת 3) של אבנים?	"1) לא, משום איסור כיבוי [ורש&quot;י פי&#x27; מפני שהיה אפשר מבעוד יום [וזהו מהלך הישר בגמ&#x27; (ערוה&quot;ש סע&#x27; ט&#x27;)], ולפי הרי&quot;ף כל כיבוי אסור ורק בשרא אגומרי מותר דאינו כיבוי דסופו להבעיר (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;), וביאר השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ב) דלפי הרי&quot;ף אסור משום דעשוי לימים רבים וא&quot;כ אסור אפי&#x27; אם א&quot;א מאתמול, ומ&quot;מ מבואר מגר&quot;א לעיל (סי&#x27; תצ&quot;ה) דאפי&#x27; דבר שעשוי לימים רבים מותר ע&quot;י שינוי, ובפרט דיש סוברים דמיתוק חרדל אינו צורך אוכל נפש (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד, שעה&quot;צ שם), והערוה&quot;ש (סע&#x27; ט&#x27;) הזכיר עוד מהלך מרז&quot;ה דאסור משום דאינו שוה לכל נפש, וכן מוזכר במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; תק&quot;ז ס&quot;ק כ&quot;ה), והמ&quot;ב (שם) כתב עוד טעם דאפשר ע&quot;י גחלת של מתכת] 2) מותר דאינו כיבוי דאורייתא אלא מדרבנן והתירו חז&quot;ל לצורך שמחת יו&quot;ט (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו) 3) כתב המחה&quot;ש דתלוי בהגרסא לעיל (סי&#x27; תק&quot;ח) אם שייך חיסום על אבנים"	סימן תקי סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן שפוד של מתכת לתוך משקה כדי שיתחמץ?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דמותר, וביאר רע&quot;א דלמ&quot;ד צירוף דרבנן מותר דהוי לצורך שמחת יו&quot;ט ולמ&quot;ד צירוף דאורייתא צ&quot;ל דאינו פס&quot;ר א&quot;נ אפי&#x27; בפס&quot;ר יש להקל ע&quot;פ המגיד משנה דליכא פס&quot;ר בצירוף כלי, אכן הקשה הביה&quot;ל (ד&quot;ה אבל) דהרמב&quot;ן כתב דמותר להמתיק חרדל ע&quot;ג גחלת מפני שחרדל אינו מצרף, ומשמע דשאר משקין אסור, ועוד המגיד משנה לא הקיל בגחלת אבל לא במיחם שהוא כלי, ועל כן העלה הביה&quot;ל דאין להקל במקום פס&quot;ר, וכ&quot;כ המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ו) "	סימן תקי סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נותנים שמרים על המשמרת ביו&quot;ט?	"אין תולין משמרת לכתחילה משום עובדין דחול (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז), אבל לאחר שנתלה מותר להניח עליה שמרים [ואינו אסור משום בורר דא&quot;א מאתמול דלא יהיה טוב כ&quot;כ (תוס&#x27; שבת קל&quot;ז ע&quot;ב, מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז), ואם יהיה טוב גם מאתמול מותר ע&quot;י שינוי דהוי אוכל נפש דאפשר מאתמול דלפי הרמ&quot;א (סי&#x27; תצ&quot;ה) מותר ע&quot;י שינוי (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)]"	סימן תקי סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא מבורר ע&quot;י נפה דאמרינן דאסור אפי&#x27; כשא&quot;א מאתמול?"	"התם דרכו לברר לימים רבים משא&quot;כ הכא במשמרת אע&quot;פ שהוא ע&quot;י כלי אין דרכו אלא לפי שעה (ביה&quot;ל ד&quot;ה מותר, ביה&quot;ל ד&quot;ה אין), וצ&quot;ע על החיי&quot;א דס&quot;ל דאפי&#x27; בדבר שאינו לימים רבים אינו מותר אלא בשינוי וכמ&quot;ש הרמ&quot;א לעיל (סי&#x27; תק&quot;ו) בקיסם דאסור ביד, וכן ממהרי&quot;ל במצה (סי&#x27; תק&quot;ד) {וי&quot;ל ע&quot;פ החוט שני (הל&#x27; יו&quot;ט פט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) דהיינו דוקא בבורר אבל לגבי מלאכת מרקד שהוא בכלי אפי&#x27; להחיי&quot;א מותר כשאין דרכו לימים רבים וא&quot;צ שינוי, ונראה לפרש דמרקד ביסוד הוא לימים רבים ממילא כשאינו לימים רבים זהו שינוי בעצם ומותר אבל בורר ביד אינו ביסוד לימים לרבים לפיכך ס&quot;ל להחיי&quot;א דלעולם צריך שינוי}"	סימן תקי סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה אם לא תלה המשמרת קודם יו&quot;ט?	יכול להערים ולתלותו ליתן עליה רימונים, ולאחר שיתן הרימונים עליה יכול להניח השמרים עליה	סימן תקי סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסנן אטריות ממים שנתבשלו בהם ביו&quot;ט?	כשא&quot;א מאתמול לכאורה לפי הגר&quot;ז מותר דאין דרכו לימים רבים, ולפי מש&quot;כ החוט שני למעלה אף לחיי&quot;א מותר דמיירי במרקד	סימן תקי סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עושין גבינה ביו&quot;ט?	"איתא בגמ&#x27; (שבת קל&quot;ד ע&quot;א) דאין עושין גבינה ביו&quot;ט דהוי אפשר מבעוד יום דגבינה ישנה טובה מן החדשה, ולפי השיטות דאוכל נפש מותר אפי&#x27; בדאפשר מאתמול י&quot;ל דגבינה אסור מפני שדרך לעשותו לימים רבים והוי עובדא דחול [אבל מצד איסור בונה מותר דהוי אוכל נפש, וע&quot;ע במ&quot;ב דרשו בשם הנשמת אדם (כלל צ&quot;ג אות א&#x27;)], ולפי&quot;ז אפי&#x27; אם א&quot;א מאתמול אינו מותר אלא ע&quot;י שינוי [והחיי&quot;א מחמיר אפי&#x27; ע&quot;י שינוי דהוי כקוצר, אבל מגר&quot;א משמע דאינו כקוצר ולפיכך מותר ע&quot;י שינוי (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ח)] (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א) [ולפי שיטות אלו הא דאמרינן דגבינה אפשר מבעוד יום ר&quot;ל המלאכה בעצם אפשר מבעוד יום והיינו דעשויה לימים רבים ולפיכך אסור אפי&#x27; בציור דא&quot;א מבעוד יום (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ח)]"	סימן תקי סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מעמידין חלב ביו&quot;ט?	אסור משום בורר דכשהוא משליך הקיבה לתוכה כדי שיתקבץ החלב ויקפא יתברר הקום [דלא באר שבע דמקיל לאחרים] ודרך לעשותו לימים רבים (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב), ולפי הירושלמי אסור דאתי להעמיד החלב לצורך חול (ב&quot;י, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;א)	סימן תקי סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מעמיד החלב במקום חם כדי שיקפא?	"גם זה בכלל בורר ואסור (חיי&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&#x27;)"	סימן תקי סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות סיראוויטקע?	גם זה בכלל בורר דהוא נותן מעט חומץ לתוך החלב כדי שיתברר המי חלב (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב) [והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב) מצדד להקל לחולה שאין בו סכנה אבל מסיים וצ&quot;ע (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב) {ויש לפרש הצד להקל דיש לסמוך על הראשונים שבב&quot;י דמותר להעמיד חלב ביו&quot;ט}]	סימן תקי סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות חמאה ביו&quot;ט 1) אם אפשר מאתמול 2) אם א&quot;א מאתמול?	"1) כתב הריב&quot;ש דאסור אפי&#x27; ע&quot;י עכו&quot;ם דהוי איסור בורר וטורח גדול, והט&quot;ז (ס&quot;ק ז&#x27;) מקיל ע&quot;י עכו&quot;ם משום שבות דשבות במקום שמחת יו&quot;ט (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ג), והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ג) הכריע שאין להקל אלא לצורך גדול דלפי הרשב&quot;א בורר ביו&quot;ט הוי איסור דאורייתא, וגם חמאה אינו צורך יו&quot;ט כ&quot;כ אלא אם אין לו מה יאכל (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ד), ומ&quot;מ אם יתקלקל הסמעטענע מותר לעשותו ע&quot;י עכו&quot;ם (מור וקציעה, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג) 2) העולת שבת מקיל, אבל כתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ב) דלפי הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;א) לגבי גבינה אסור כיון שדרך לעשותו לימים רבים, ומ&quot;מ יש להקל ע&quot;י עכו&quot;ם"	סימן תקי סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקלוט שומן שצף על פני החלב?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) דאפי&#x27; בשבת מותר אם יניח קצת עם החלב, ודוקא שהוא לצורך היום אבל אם אינו לצורך היום אלא שחושש שלא יתקלקל אינו מותר אלא ע&quot;י גוי (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג) [ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; שי&quot;ט) דאינו מותר לו לעשותו דהיה אפשר לעשותו מאתמול]"	סימן תקי סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם גוזזין ירקות ביו&quot;ט?	מותר לחתוך ראשי עלין הנרקבין, אבל לא במספרים שדרכן לחתכם מן המחובר דנראה כאילו הוא חתכם מן המחובר ביו&quot;ט (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד)	סימן תקי סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחתוך ירק דק דק?	"כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ח&#x27;) דמותר אבל לא בכלי המיוחד להם לימים רבים (ביה&quot;ל ד&quot;ה את), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; תק&quot;ד סע&#x27; ג&#x27;"	סימן תקי סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מתקנין הקונדס והעכביות?	"מותר לתקנם דהוי לאוכל נפש אע&quot;פ שיש טורח בתיקונם [מפני שהם מתקלקלים אם יתקנם מאתמול (ערוה&quot;ש סע&#x27; י&quot;ב)], והוסיף הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ט&#x27;) דה&quot;ה בשלאטי&quot;ן וירק מר מותר להוציא מימיו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה), ובאמת מבואר במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; ש&quot;כ ס&quot;ק כ&quot;ד) דאפי&#x27; בשבת מותר לסחוט שלאטי&quot;ן לאחר ששרו אותן במים כיון שאינו מכוין בשביל המשקה"	סימן תקי סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למלוח הרבה חתיכות של צנון?	"הרמ&quot;א הביא שמהר&quot;ש התיר דא&quot;א לעשותו מערב יו&quot;ט אבל המהרי&quot;ל החמיר דאפשר למלוח כל חתיכה וחתיכה בפנ&quot;ע (ט&quot;ז ס&quot;ק י&#x27;), והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ז) להחמיר לכתחילה "	סימן תקי סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשהותה במלח?	"הט&quot;ז (ס&quot;ק י&#x27;) כתב דמותר אבל המהרי&quot;ל נהג לאוכלה מיד, אמנם כתב הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ב) דאין בזה איסור כלל אלא המהרי&quot;ל החמיר לעצמו או לא אהב השיהוי במלח"	סימן תקי סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ראוי להביא כדי יין ביו&quot;ט 1) לכתחילה 2) בשעת הדחק?	"1) יביאם בידו או בכתפו אחת או שתים ולא בסל וקופה [ואפי&#x27; אם רק מניח שתים בקופה] דע&quot;י סל הוי עובדא דחול (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח) [ואפי&#x27; כשהוא נושאם לצורך יו&quot;ט, ויתכן דאפי&#x27; הרמב&quot;ם מודה לזה (ביה&quot;ל ד&quot;ה אפילו, ע&quot;ש), וצ&quot;ב כוונת הרמב&quot;ם דהוא מוציא שלא לצורך היום ואינו לצורך מחר] 2) בשעת הדחק שצריך למהר מחמת אורחים וכדומה מותר להביאם כדרכו ע&quot;י סל וכדומה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה)"	סימן תקי סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מקום צריך להקפיד שלא להביא הכדים ע&quot;י סל?	"הרמ&quot;א כתב דוקא חוץ לחצר [דהיינו במבוי ששכיחי בה רבים (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט)] אבל באמצע החצר או בית מותר בכל אופן אפי&#x27; ד&#x27; וה&#x27; קופות, והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) דעדיף לישא הרבה כדי למעט בהילוך (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;) [והדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא מאו&quot;ז דמותר בתוך העיר, וכן משמע מרש&quot;י והר&quot;ן, אבל למעשה הרמ&quot;א לא התיר אלא בתוך החצר (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&#x27;)]"	סימן תקי סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מוליך תבן?	לא יפשיל הקופה לאחוריו אלא נוטלה בידו, לפי הרמב&quot;ם משום עובדא דחול (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א), ולפי רש&quot;י דהוי גנאי ליו&quot;ט שנראה שהוא מתכוין למלאכה רבה או להוליך למקום רחוק (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ג)	סימן תקי סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכלל לגבי משאות?	"צריך לישא אותם בשינוי מדרך שעושה בחול, ואם אינו יכול לעשות שום שינוי יפרוס בגד עליו [ובציור דליכא חשש סחיטה כגון בפירות יבשות או ביין אבל לא במים (ר&quot;ן, מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג), והמג&quot;א (שם) מקיל בבגד העשוי לפרוס עליו אפי&#x27; במים, ופקפק השעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;ד) דבגד כזו לא הוי שינוי {ולכאורה בגד שאינו מקפיד על מימיו שפיר דמי}]"	סימן תקי סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם א&quot;א לעשות שום שינוי?	"א&quot;צ לעשות שינוי, ולפי הטור מיירי כשהוא צריך למהר לצורך אורחים [ולאו דוקא אורחים מחוץ לעיר דהוי סעודת מצוה אלא אפי&#x27; אורחים מתוך העיר דהוי רק כבוד הבריות (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז, מחה&quot;ש, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה)], ולפי רש&quot;י כגון שאין לו סודר (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד)"	סימן תקי סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להביא משאות ע&quot;ג בהמתו?	"לא, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; תצ&quot;ה סע&#x27; ג&#x27;"	סימן תקי סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מביאין עצים?	"ה&quot;נ לא יביאם בקופה וכדומה כדרך חול אלא יביאם במטפחת ובחיקו, והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;ח) מסתפק אם ה&quot;נ מותר בתוך החצר ובית או דלמא מה שהניח העצים בתוך הקופה זהו גופא עובדא דחול, ומסיים וצ&quot;ע, והערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ג) מקיל כשהוא בתוך החצר ובית"	סימן תקי סעיף יא		
